משקים ירוקים ליסינג והשכרה בע"מ נ' מהלווס

החלטה

לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה מבית משפט זה אל בימ"ש השלום בירושלים.

מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת כתוצאה מתאונה. בכתב התביעה גופו לא נאמרה מילה אחת בנוגע לעובדות המקימות את סמכותו המקומית של בימ"ש זה לדון בתובענה. באחד מנספחי כתב התביעה נאמר רק כי התאונה אירעה בכביש גהה, כביש מספר 4. הא ותו לא.

ב"כ הנתבע ביקש להעביר את התביעה אל בימ"ש השלום בירושלים כיוון שהנתבע מתגורר באזור זה.

ב"כ התובעת מתנגד לבקשה בטענה כי בשיחה שנערכה עם הנהג שהיה מעורב בתאונה התברר שמקום התאונה היה "בכניסה לכביש 4 באזור צומת קוקה-קולה (פתח-תקווה/ בני ברק)" (סעיף 2 לתגובת התובעת).

בתשובה לתשובה נאמר מטיעון התובעת עולה כי הבירור בנוגע למקום התאונה נעשה לאחר הגשת התביעה ולא קודם וכי בכתב התביעה עצמו אין זכר לטענה זו בדבר המקום המדויק בו אירעה התאונה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה ולהעביר את הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בירושלים.

אין חולק כי מקום מגוריו של הנתבע הוא בתחום שיפוטו של בימ"ש השלום בירושלים כך שלבימ"ש השלום בירושלים קיימת, באופן עקרוני, סמכות לדון בתובענה. התובעת סומכת את טענותיה על כך שמקום התאונה היה בתחום שיפוטו של בימ"ש זה, מחוז המרכז. בטענה זו לא שוכנעתי כל עיקר. ראשית אומר כי בכתב התביעה עצמו אין זכר לקיומן של עובדות המקימות את סמכותו של בימ"ש זה לדון בתובענה. אכן, באחד מנספחי התביעה, ולא בכתב התביעה גופו, נאמר כי התאונה אירעה בכביש גהה. ואולם, כידוע, כביש גהה הוא כביש העובר בתוך או בסמוך לשטחן של מספר רשויות מקומיות. הא ראיה שבתשובת התובעת לבקשת הנתבע נאמר כי התאונה אירעה באזור צומת קוקה קולה (פתח-תקווה/ בני ברק). לפיכך, היה על התובעת, ככל שהיא סבורה כי לבימ"ש זה סמכות לדון בתובענה לציין במדויק, את מקום קרות התאונה. התובעת לא עשתה כן בכתב התביעה ואף לא בתשובה לבקשה. ודוק: גם אם נקבל את טענת התובעת כי התאונה אירעה בצומת קוקה קולה אין בכך כדי להעיד כי הדבר היה במחוז המרכז שכן התובעת מזכירה בתשובתה שתי רשויות מקומית: פתח תקווה, המשתייכת למחוז מרכז, ובני-ברק, המשתייכת למחוז ת"א. באין ציון מדויק למקום התאונה, לא ניתן לקבוע כי התאונה אירעה דווקא בשטח רשות מקומית הנכללת בתחום שיפוטו של מחוז המרכז. מכאן, כי התובעת לא השכילה להראות כי לבימ"ש זה סמכות לדון בתובענה, גם על פי העובדות שצוינו בכתב תביעתה, נספחיו ואף במסגרת תשובתה לבקשה.

לאור האמור, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה ולהעביר את התיק אל בימ"ש השלום בירושלים. התובעת תשלם לנתבע הוצאות הבקשה בסך 500 ₪.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: